מקור השם
שמו בא מהמילה הלטינית “קרניס” – בשר, עקב הגוון האדמדם המזכיר בשר חי.
היסטוריה
בעת העתיקה, האמינו כי קרנליאן עוזר לאנשים ביישנים להיות רהוטים ונועזים. לוחמים קדומים לבשו קרנליאן על צווארם על מנת שתעניק להם אומץ וכוח פיזי במלחמה מול אויביהם. במצרים היא נקראה “אבן החיים”, או “השמש השוקעת” בשל צבעה המזכיר דם, וקשרו אותה לדם הווסת הפורה של אלת הרפואה, הקסם והטבע, איזיס. אדריכלים ענדו אותה כדי להציג את “דרגת הבנאי” שלהם. היא הייתה חלק בלתי נפרד מפולחן הקבורה המצרי- קישוטים המכילים קרנליאן נמצאו בקברו של תות ענח’ אמון.
מתקופת ימי הביניים החלו להשתמש בקרנליאן בקמעות בשל האמונה בכוחה המרפא של האבן. האמינו כי היא יכולה לרפא דימומים, כאבי ראש, שיעולים והצטננות.
במאה ה-18 התפשטה האמונה שגבר הנושא קרנליאן מושך אליו נשים בדרכים מוזרות.
מכיוון שלקרנליאן יש תכונה חשובה, שעווה חמה אינה נדבקת אליו, השתמשו בו לרוב בטבעות חותם שבהם הטביעו חותם ביטחון על מכתבים או מסמכים חשובים.
סגולות האבן
אבן הקנליאן ידועה כאבן של מוטיבציה וסיבולת, מנהיגות ואומץ.
היא אבן מצוינת לאיזון רמות האנרגיה בגוף, ממריצה כוח וסיבולת אצל ספורטאים ואנשי צבא.
קרנליאן מושך שגשוג, משאבים חדשים ומזל טוב. זהו קמע להצלחה. במקום העבודה זוהי אבן של אמביציה, דחף ונחישות. היא שומרת מפני תאונות עבודה בתחום הבנייה, ותאונות עם כלים שונים. שומרת על הבית מפני גניבה, שריפה, סערות ותאונות.
היא מעניקה את האומץ הדרוש כדי להתגבר על קשיים, מקדמת אידיאליזם, ותחושת קהילתיות.
היא מסמלת אהבה, פוריות ועוצמה. היא עשויה לסייע בהשבת תשוקה שנעלמה, במערכת יחסים בין בני זוג.
מקורות
