״תכלת פישביין הי”ד היתה ילדה של טבע, אוהבת ואהובה על כולם, פק”לים לאור זריחה ושקיעה בנופי קיבוץ אורים שם גדלה והתחנכה, בכל מסיבה היתה רוקדת את החיים “צאי לטיול לאור זריחה” מלאך שלנו את בליבנו לעד״ נרצחה בקיבוץ בארי ב 7.10.23 והיא בת 18 יחד עם בן זוגה דור רידר הי”ד.״ – גלדיס פישביין, אמא של תכלת יושבת להעלות את הפוסט והדמעות זולגות בעצמן. את תכלת לא הכרתי, היא רכשה תכשיט בעיצוב אישי, שהיא עיצבה, כשבוע וחצי לפני ה7.10. ביום חמישי ה5.10 המשלוח יצא אליה, לקיבוץ בארי, אבל מעולם לא הגיע ליעדו ניסיתי לשלוח הודעות ולבדוק מה מצבה, כבר בשבת, ולא קיבלתי תגובה. מספר ימים לאחר מכן ראיתי פוסט באינסטגרם שתכלת נרצחה, במקביל לחברה טובה שלה שעידכנה אותי. למען האמת, לא יודעת למה הסיפור שלה תפס אותי כל כל חזק. אולי בגלל שהיא בת 18, בגיל של אחותי הקטנה, אולי בגלל שראיתי בה את עצמי, לפני כמה שנים. המשלוח חזר אליי, אבל החלטתי שאני רוצה שהטבעת תגיע לאמא של תכלת, גלדיס, כדי שתהיה לה מזכרת אחרונה ונוספת מתכלת אז יצרנו קשר, ואבא שלי נסע אליה כדי להביא לה את הטבעת. היה מפגש מרגש, ככה הוא סיפר לי, אמא של תכלת התרגשה ובכתה, גם סבתא שלה. ואז הבנתי שאת הסיפור של תכלת אני יכולה לספר דרך התכשיט הזה. אבן אמזונייט, בצבע תכלת. את הרעיון העלתי מול גלדיס, שראתה לנכון להנציח אותה בצורה הזאת. גלדיס רוצה לפתוח קרן לזכרה לפינות ישיבה עם ספסלים ושולחנות לפק”ל, ואבן עם השם והסיפור שלה. את הפינה הראשונה היא מקווה לעשות בגבעת הכלניות ליד קיבוץ אורים